התמודדות אישית ומשפחתית עם חייל (יותם שאולי) שנהרג במוצב עישייה. למד כי יש פער בין תוכניות למציאות בשטח
מספר על פציעתו במלחמת יום הכיפורים כאשר מטוסי מיגים וסוחווי הפציצו אותם פעמיים וקיבל פגיעה בגוף ובראש. כנפצעתי שמו אותי בין המתים. אחד החיילים ראה אותי שאני זז והעבירו אותי לבית חולים. ראה את הראש של החבר שלו לידו … רק ראש. הייתי ללא הכרה 3 חודשים. כאשר הבריא החליט להתנדב בבית הלוחם ולסייע לפצועים אחרים. עדיף להיות חזק וותרן מאשר חלש ונוקם (מסקנה אחרי הפציעה)
