מספר על פציעתו במלחמת יום הכיפורים כאשר מטוסי מיגים וסוחווי הפציצו אותם פעמיים וקיבל פגיעה בגוף ובראש. כנפצעתי שמו אותי בין המתים. אחד החיילים ראה אותי שאני זז והעבירו אותי לבית חולים. ראה את הראש של החבר שלו לידו … רק ראש. הייתי ללא הכרה 3 חודשים. כאשר הבריא החליט להתנדב בבית הלוחם ולסייע לפצועים אחרים. עדיף להיות חזק וותרן מאשר חלש ונוקם (מסקנה אחרי הפציעה)
שירת כרופא גדודי וחטיבתי בנ"מ בלבנון ובעזה. שירת תקופה ארוכה במוצב ריחן "מוצב המוות", הוא "לא רצה להיתקל – בעוד חבריו למוצב רצו …". האירוע המכונן היה כאשר היה בכח חילוץ ליחידה מיוחדת במוצב צד"ל בג'זין כאשר חיילי צד"ל והם צופים בתכנית "זהו זה" ולא מפסיקים לצחוק. האירוע סוריאליסטי וצריך להוציא את הטוב מכל אירוע מורכב ומתוח
1. אחד מחייליו עבר "סדרת חינוך" קשה שגרמה לו לבעיות נשימה, דבר שלימד אותו כי צריך פורפורציות. 2.נתקל לראשונה בסלוקי ב-2 מחבלים